רגשות ומריבות
דליה ורונן פנו לטיפול לראשונה בחייהם. הם נבוכים ומתלבטים איך להציג את הבעיה, ממה מתחילים, איך מסבירים לאדם זר לחלוטין את עומק הקושי ביניהם.
הם כנראה מהרהרים בתוך תוכם בשאלה איך הגיע זוג צעיר שרק לפני מספר שנים היה מאוהב למצב בו הם כל כך כועסים זה על זו. דליה מתחילה לתאר את הקונפליקט הקשה אליו נקלעו לאחרונה, הוא כל כך קשה עבורם שהם שוקלים גירושים והפגישות אצל מטפל בזוגיות הן המוצא האחרון. רונן מקשיב לדרך בה דליה מספרת את הסיפור כפי שהיא רואה אותו, בתחילה הוא לא כל כך רוצה לדבר אבל ככל שדליה מתארת את הדברים מנקודת מבטה, מאוד חשוב לו שגם הצד שלו יהיה מיוצג ובאופן הכי ברור והכי משכנע.
תוך רגעים ספורים השיחה הנבוכה, השקטה מתפתחת למריבה קולנית. כל אחד מהצדדים רוצה להוכיח את הצד שלו, וכל אחד מהם בטוח בצדקתו. אני מתמקדת בהקשבה ומתרכזת במה אומר כל אחד מן הצדדים, ובמקביל רושמת לעצמי התייחסות אל הדינמיקה שמתרחשת ביניהם. מי מהם מרגיש יותר נינוח בהבעת הרגשות שלו, מי מהם הוא הראשון שעולה לטורים גבוהים…
כמטפלת אני עסוקה בהרהורים תוך כדי הצפייה שלי במתרחש. אני רואה שני אנשים במצוקה, וחושבת שהם מרגישים לא מובנים. בני הזוג רבים, ובמהלך המריבה הם יעשו כל שביכולתם כדי שלא יהיה רגע של שקט. קשה להם להכיל רגשות. קשה להם להכיל את רגשותיהם הם, ועל אחת כמה וכמה להכיל רגשותיו של בן הזוג. דליה אומרת את דברה, רונן מיד מגיב ויורה את מה שיש לו לומר. העובדה שמחכה רגע עד שתסיים מעידה על כך שהוא יכול לשלוט ברגשותיו ברמה כזו או אחרת.
במהל המריבה אנחנו מוצפים יותר ויותר בעוצמת הרגשות הקשים והמכאיבים שלנו שאין לנו כל מקום להכיל גם את הכאב של האחר.
מאחורי הקלעים המחשבות שלי…
איך מנהלים את עולם הרגשות המורכב שלנו, בעצמנו ומול הקרובים לנו.
האם נכון לומר הכול ו”איך שיוצא” או שנכון לומר מה שמרגישים בצורה מבוקרת.
מה היא ההבעה הריגשית
כשאדם מביע את מה שהוא מרגיש, לעיתים קרובות הוא עושה זאת ללא מודעות לכך שהביע רגש. הוא מספר את מה שקרה, מתאר סיטואציה. כמו במקרה של דליה ורונן, הם סיפרו לי מה קרה, ולא התעכבו לומר לי מה הם מרגישים. אני העליתי השערות ביני לבין עצמי לגבי מה הם מרגישים ומה עובר עליהם, אבל אם הייתי עוצרת ושואלת אותם, לא ברור אם הם היו יודעים לומר לי מה בדיוק עובר עליהם.
להתנהגות ריגשית תפקיד חשוב ביכולת ההסתגלות של האדם, במערכות יחסים חברתיות וגם בהצלחה בתהליך טיפולי. הביטוי הריגשי תלוי במאפייני האישיות של הפרט. כל אדם הוא אחר והביטוי יהיה ברור יותר אצל האדם שיש התאמה בין מה שהוא מרגיש לבין ההבנה שלו לגבי מה שהוא מרגיש.
האם הבעה של רגשות היא חיובית או שלילית
הבעת רגשות היא הקשר בין החוויה הפנימית לבין המציאות החיצונית. בחיי היומיום להבעה הריגשית משמעות כי כך אנשים מתקשרים את החוויות שלהם ובכך הם משפיעים על מערכת היחסים. הם יכולים ליצור מערכת יחסים קרובה המכירה מקרוב חוויות ותגובות אליהן, או להבדיל מערכת יחסים בה מעמידים פנים בה לא חושפים פגיעות וחולשות אלא מאשימים את האחר.
קיימת אמונה חברתית ותרבותית בציבור כמו גם אצל אנשי מקצוע שאי הבעת רגשות פוגעת בבריאות גם מבחינה נפשית וגם גופנית. אבל הבעת רגשות לא מבוקרת גורמת להגברת סטרס ויכולה להיות הרסנית בזוגיות כי היא פוגעת באחר.
ישנם זוגות שמרגישים יותר טוב כאשר הם מביעים רגשות זה כלפי זו ומרגישים שבכך תורמים לפתרון של הקונפליקטים ביניהם. במקרים אחרים זוגות מרגישים הרבה יותר גרוע כאשר הם מביעים כעסים ואכזבות. ההסבר שלי לכך הוא כי במקום להביע את מה שמרגישים, הם מטיחים הערות פוגעניות כשהמטרה של ההערות האלו היא גרימת כאב. לכך אני מכוונת כאשר אני מדברת על הבעת רגשות לא מבוקרת. מטופל אומר לי “בבית שלי אני יכול להרגיש חופשי ולכן אני אומר כל מה שעובר לי בראש ללא צנזורה, אני צריך לפרוק.” אבל כשהוא פורק הוא לא מתייחס לתגובות של האחר.
מניסיוני הטיפולי אני מצהירה באופן ברור: להבעת רגשות בתוך מערכת יחסים תפקיד חשוב ביצירת אינטימיות ריגשית! אבל כוונתי היא להבעת רגשות מבוקרת שמטרתה היא הזמנת בן או בת הזוג להבין ולהתחבר אל מה שעובר על המדבר.
לעיתים קרובות מה שאדם מרגיש קשור בהבנתו את המציאות בה הוא נמצא ברגע נתון. כזכור אנחנו מדברים על מציאות חיצונית של אירועים שקורים ומציאות פנימית של רגשות זיכרונות ואסוציאציות. הכול מתערבב, במיוחד כשמגיעים לאזורים רגישים עבורנו. למשל, מי שחווה בילדותו אלימות במשפחה יכול מאוד להתבלבל ולחוות את עצמו כילד קטן ללא יכולת שליטה בחייו כאשר בן הזוג מתחיל לצעוק. הוא רק יודע לומר שרע לו עכשיו, שהוא מרגיש כיווץ בבטן אבל לא יודע לומר שהוא מרגיש חסר אונים ומתוסכל מצד אחד ורותח מזעם מצד שני. הוא מרגיש כמו ילד ללא שליטה למרות שלמעשה היום הוא בשנות השלושים לחייו ובעצמו אב לילדים.
איך מזהים רגשות
אני מוצאת שהרבה מן העבודה שאני עושה עם מטופלים כרוכה בלמידה של מה שהם מרגישים בזמן נתון. כדי ללמוד יש צורך “בעצירת העולם” להפסיק להתייחס למה שקורה “בחוץ” ולהתמקד ב”פנים” כלומר התמקדות של האדם בעצמו תוך ניסיון כן להבין מה עובר עליו עכשיו.
אם אדם מתקשה לומר מה עובר עליו כדאי שיעצור ויתמקד במה הוא מרגיש בגופו. למשל פחד יכול להתבטא בתחושה פיזית ברורה של קשר בבטן. אנשים חווים דברים באופן שונה וגוף של האחד אינו הגוף של האחר, כך שכדאי לעצור ולזהות מה אדם מרגיש בגוף שלו.
הדברים מורכבים עוד יותר כאשר מבינים שלעיתים קרובות אנו מרגישים יותר מרגש אחד בזמן נתון. אנחנו יכולים להרגיש כעס ואכזבה וגם צער, אבל גם רצון להתקרב.
אפשר לרשום רשימת רגשות ולהתרכז בתגובות בתוך הגוף פנימה לרשימה הזו. למשל, איך מרגיש כעס – “רותח מזעם”, איך מרגיש צער – כבדות בחזה, איך מרגיש עלבון- חום בפנים, איך מרגיש אושר- חזה מלא ותחושת קלילות.
רגשות באים לידי ביטוי גם בהתנהגות. לעיתים קרובות במהלך פגישה זוגית אני עוצרת את המשתתפים ומבקשת מהם לומר מה הם מרגישים. כשהפרטנר שלך אומר לך שהוא מרגיש שאת כועסת עליו, תעצרי ותבדקי עם עצמך- את צועקת? את צינית ומעליבה? לעיתים אנשים אומרים אני לא כועס בעוד הם מדברים בטון נסער ובקול רם. זהו מצב בו הם לא מחוברים למה שעובר עליהם כשמתחברים למה שמרגישים המסר יהיה יותר ברור.
כשאדם מרגיש שהמסר שלו לא ברור, הנטיה הטבעית היא לומר אותו בקול רם יותר, בעוינות גדולה יותר ובציניות גדולה יותר. בשלבים בהם מגיעים לצעקות, לעוינות ולציניות, הסיכוי של המסר להיות מובן הולך וקטן, כך שלמעשה רק מפסידים.
איך מביעם רגשות
יש בחירה! אפשר להביע רגש תוך שמירה על כבודו של האחר, ואפשר לפרוק מעל הלב בלי להתייחס אל האחר.
אפשר להגדיר מה מרגישים ורק אז לומר.
חשוב לעצור ולהרהר. מה המטרה? האם המטרה היא פריקה של הרגש (אני כל כך כועס שאני מוכרח לצעוק את זה, שתדע!} או שהמטרה היא להביע משהו שבן הזוג יכול להבין ואולי אפילו להתחבר אליו ולהרגיש הזדהות.
חשוב לזכור שלפעמים אנחנו צריכים לפרוק, אבל ברוב המקרים אנחנו מחפשים להרגיש מובנים ומעוניינים ליצור שינוי. למשל אם רונן נעלב כשדליה מבטלת את דבריו בפני חבריו, הוא רוצה שהיא תדע שהוא נעלב, אבל הוא כנראה היה רוצה שהיא לא תעשה את זה יותר.
לסיכום
חשוב מאוד להביע רגשות.
הם הבסיס לבניית האינטימיות, גם אם הם לא נעימים. הכנות מקרבת.
לעיתים קרובות מרגישים יותר מרגש אחד בזמן נתון ולכן לעצירה והרהור יש תפקיד משמעותי.
אפשר לבחור איך להביע רגשות כשהמטרה היא לא לפגוע אלא להסביר וליצור הזדהות וקרבה. חשוב גם ללמוד להכיל רגשות של עצמנו ושל בן הזוג שלנו.
מריבה נמנעת כאשר יש הרגשה שהאחר הבין על מה מדובר. הוא אפילו לא חייב להסכים, רק לתת אישור לרגשותיך!
למאמרים נוספים: מאמרים בתחום טיפול זוגי
לפרטים נוספים: טיפול זוגי
